החלטה בתיק רע"א 35895-07-11

א.      בר"ע על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט סובל), במסגרת רע"צ 28561-07-11, שלפיה נדחתה בר"ע על החלטת רשמת ההוצל"פ (כב' הרשמת נעמה פרס) מיום 13.7.2011 בתיק הוצאה לפועל מס' 01-11290-03-1 (להלן: " תיק ההוצל"פ").

ב.       העובדות הרלוונטיות הצריכות לענייננו הן כדלהלן:

תיק ההוצל"פ נפתח למימוש זכויות המבקש (להלן: "המבקש" או "החייב") בנכס, נחלה בשטח של כ-20,000 מ"ר, הידועה כגוש 6498, חלקה 165 וגוש 6499, חלקה 96 וגוש 6499 חלקה 123 (להלן: " הנכס" או " הנחלה").

ביום 10.3.2004 מונה המשיב 1 ככונס נכסים על זכויות החייב בחלק מהנחלה (להלן: "כונס הנכסים"), וביום 7.5.2009 הורחב מינויו לחלקי הנחלה הנוספים. 

במסגרת הליכי כינוס הנכסים נערכה התמחרות לרכישת הנחלה שבה זכו ה"ה אירית ונוח אילוז (להלן: " בני הזוג אילוז" או " הרוכשים").

ביום 13.7.2011 החליטה רשמת ההוצל"פ בבקשת הכונס לאשר את מכירת הנחלה לרוכשים. בעניין זה קבעה כב' הרשמת כדלהלן:

" כידוע תפקידו של רשם הוצל"פ בהליכי כינוס הנכסים הוא תפקיד של פיקוח מהותי. אין המדובר בפיקוח פורמלי. האישור למעשי כונס הנכסים צריך להצביע על כך שרשם ההוצל"פ בחן את פרטי העסקה, שיווה לנגד עיניו את הטענות והמענות שהועלו ולא מצא כל פסול ו/או רבב מהותי בפעולות שנערכו.

לאחר ששמעתי את הצדדים היום ועיינתי בפרוטוקולי ההתמחרויות מיום 26.1.11 ומיום 2.3.11 אני מתקשה להורות על אישור המכר כפי שנעשה ונערך עד היום.

עם זאת, בשוקלי את גיל התיק ואת הסיכוי שהתמחרות נוספת כהלכתה תסכל את האפשרות לפרוע את החוב בהקדם, נראה לי לנכון ולצודק בנסיבות העניין לזמן התמחרות נוספת אשר תיערך בפניי אליה יוזמנו ה"ה אילוז, עו"ד איתן חטר ישי וכן מי מהמציעים האחרים שהשתתפו בהתמחרויות הקודמות.

אני אוסרת על החייב ליצור קשר עם מי מהמציעים עד למועד ההתמחרות, בין במישירין ובין בעקיפין באמצעות צדדי ג' כלשהם".

לאור החלטת רשמת ההוצל"פ נקבעה התמחרות נוספת ליום 21.7.2011.

בינתיים הגיש המבקש לביהמ"ש השלום בר"ע על החלטת רשמת ההוצל"פ. הבר"ע נדחתה ביום 19.7.2011. בהחלטתו קבע בית משפט קמא כי " החלטת הרשמת הנכבדה נתנה לאחר דיון בו נכח גם המבקש שאף היה מיוצג וכן המציעים הפוטנציאליים. החלטת הרשמת מאזנת כראוי בין בקשתו של כונס הנכסים לאשר את המכר למציעים, אילוז, מחד לבין הצורך לסיים את ההתמחרות ויתר השיקולים המפורטים בהחלטה, מאידך. האינטרס המשותף הינו להשיג את המחיר המיריבי לנכס כאשר להתמחרות יוזמנו כל המתעניינים וכמובן גם המבקש שעומדת לו הזכות לפדיון עצמי".

החלטת בית משפט קמא האמורה היא מושא הבר"ע שלפניי.

יצוין כי בינתיים מונה המשיב 5, עו"ד איל דוידי, ככונס נכסים על זכויות המבקש בנחלה, וזאת מטעם בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, לשם מימוש משכנתה בתיק הוצל"פ נוסף, תיק מס' 18-04182-07-9. אי לכך, ובהסכמת המבקש שניתנה בדיון שהתקיים לפניי ביום 14.2.2012, צורף עו"ד דוידי כמשיב נוסף לבר"ע.

ג.        בתמצית טוען המבקש בבר"ע כי הסכם המכר שנכרת בין כונס הנכסים לבין בני הזוג אילוז אינו משיא את התמורה המירבית בגין הנחלה, וכן טומן בחובו ניסיון להעלמת מס. עוד טען כי לבני הזוג אילוז עומדת האפשרות לסגת מקיום הסכם המכר, באם סכומי המס לא יהיו מקובלים עליהם. המבקש טען גם כי ההתמחרות לבני הזוג אילוז הייתה 'מכורה' ולכן לא השתתפו מספיק מציעים פוטנציאליים בהתמחרות. המבקש סבור כי רשמת ההוצל"פ טעתה כשאסרה על המבקש לפנות בעצמו למציעים פוטנציאליים. כמו כן לטענתו טעתה רשמת ההוצל"פ כשלא התנתה את ביצוע ההתמחרות בקבלת נתונים מדויקים בדבר הסכום ברוטו של עסקת המכר, גובה המסים, עלויות המינהל ועוד, וכן טעתה בכך שלא התייחסה  כלל לעובדה לפיה לא קיים כלל חוזה חכירה בתוקף עם המינהל, בגין חלקה 96 בנחלה.

לאור האמור עתר המבקש בבר"ע לבטל את ההתמחרות הנוספת שנקבעה כאמור ליום 21.7.2011, וכן לקבוע כי ההתמחרות החדשה שתקוים לאחר שיתקבלו נתונים מספרים מדויקים לעניין מס שבח, שאר חבויות מס, דמי הסכמה של המינהל ועוד. עוד עתר המבקש להורות למתמודדים להתחייב לקבל את התנאים המתלים של האגודה החקלאית לרכישת הנחלה, וכן 'לעקר', בלשון המבקש (בעמ' 6 לבר"ע) את המכר של חלקה 96 אשר אינה נכס של המבקש.

בתגובה מטעמם טענו המשיבים 4-1 כי דין הבר"ע להידחות ולו מן הטעם שהמדובר ב'מעשה עשוי', לאור העובדה כי בינתיים קוימה התמחרות נוספת שבה זכו בני הזוג אילוז, וכן מונה גורם, בהסכמת המבקש, ליתן חוו"ד ולקבוע חבות מס השבח הנובעת מהסכם המכר עם אילוז. עוד טענו המשיבים 4-1 כי הסכם המכר עם אילוז משיא את התמורה המירבית בגין הנחלה, שכן על פי ההסכם אמורים בני הזוג אילוז לשלם סכום של 9.25 מיליון ש"ח, וזאת בשים לב לכך שחוו"ד שמאית העריכה את שווי הזכויות בנחלה בסכום של 8 מליון ש"ח, ובמימוש מהיר ב-6.8 מיליון ש"ח. המשיבים 4-1 טענו עוד כי יש לדחות את טענת המבקש, שלפיה לזוג אילוז ניתנה האפשרות לסגת מן ההסכם, וממילא הפקידו בני הזוג אילוז פקדון בידי הכונס בסכום של 725,000 ש"ח שיחולט באם יחזרו בהם מההסכם. עוד דוחים המשיבים 4-1 את טענת המבקש באשר לניסיון להעלמת מס בהסכם המכר, וטוענים כי המבקש עושה כל שביכולתו, במשך שנים, כדי למנוע את מכירת הנחלה, והכל על מנת לרכוש את הנחלה בעצמו, בסכום נמוך. בנוסף טענו המשיבים 4-1 כי המבקש העלה בבר"ע טענות שלא הועלו על ידו לפני רשמת ההוצל"פ.

ד.       ביום 14.2.2012 התקיים לפניי דיון בבר"ע, במסגרתו הובהר כי בינתיים אושרה עסקת המכר עם אילוז על ידי רשמת ההוצל"פ. כמו כן במסגרת אותו דיון נקבע כי על המבקש, העותר למתן החלטה בבר"ע, להפקיד ערובה בסכום של 20 אלף ש"ח להבטחת הוצאות המשיבים, ולא תדחה הבר"ע. המבקש לא הפקיד ערובה כאמור, ואף עתר לביטול ההחלטה בדבר הפקדת ערובה. אף על פי כן לא נדרשתי בשנית לעניין, משממילא, לאחר שהתעמקתי בטענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבר"ע.

בענייננו, עתר המבקש למתן רשות ערעור שני על החלטת רשמת ההוצל"פ. ההלכה בעניין זה ברורה וידועה, ולפיה הרשות לערעור שני אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת היא למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה), פ"ד לו(3) 123 (1982)). בענייננו, לא העלה המבקש כל הצדקה למתן רשות ערעור שני, ואין בבר"ע כל טענה